עקרונות למד"ה
עקרונות למד"ה - עקרונות פדגוגים להוראה יצירתית ואפקטיבית
אוניברסיטת בר אילן חותרת לשינוי, התחדשות, רלוונטיות והובלה של תהליכי הלמידה וההוראה ע"פ המודלים המובילים בעולם האקדמי. סקירה של הפורום הכלכלי העולמי מצביעה על 4 עקרונות עיקריים:
- למידה פעילה - למידה המבוססת על עיבוד ויישום של התוכן כגון: כתיבת קוד, הפקת תוצרים, ניתוחי מקרה וכו' (במקום למידה המבוססת על הקשבה פאסיבית).
- מיומנויות - טיפוח מיומנויות דיספלינאריות, מיומנויות למידה, מיומנויות אקדמיות ומיומנויות חיים כחלק מהותי ושלוב בתהליך הלמידה.
- דיגיטליות - לצד היתרון המוכר של גמישות בזמן ובמקום הלמידה. ישנם כלים דיגיטליים רבים המקדמים את ההוראה, הלמידה, הערכה, המחקר ועוד (לדוגמא: שימוש מגוון במערכת הלמדה (לשעבר מודל).
- הערכה תהליכית (מעצבת) - הערכה אינה מטרה אלא אמצעי. הערכה מועילה אינה ציון אחד מסכם אלא רצף משובים הנפרס לאורך הקורס (עם או בלי ציון) הנותנים לסטודנטים משוב רציף ואפשרות להשתפר.
"פעילות" היא לא מילה גסה ... למידה דורשת יותר מאשר האזנה להרצאה או קריאת ספר לימוד. היא דורשת חיפוש ידע באמצעות חקירה עצמאית, הסבר מושג למישהו אחר או יישום מיומנות חדשה שנרכשה בהקשר חדש. כאשר לומדים יחד באופן פעיל, התלמידים מעורבים יותר ולומדים כיצד להעביר ידע מהכיתה לחייהם, לקריירה ולקהילות שלהם.
הבונוס: תזמור פעילות למידה יעילה דורש תשומת לב ומעורבות אבל לא יותר הכנה.
[מתורגם מתוך (Davidson & Katopodis, 2022)]:
למידה פעילה מוגדרת לעתים קרובות על דרך השלילה – כל דרך למידה שמחליפה האזנה פאסיבית להרצאה. בכל מקרה, במחקר יש קונצנזוס לגבי יעילותה של למידה כזאת: שתי מטה אנליזות גדולות מצאו כי למידה פעילה מקדמת למידה והישגים של לומדים גם במקצועות הSTEM (Freeman et al., 2014) וגם במדעי הרוח ובמדעי החברה (Kozanitis & Nenciovici, 2023).
בהקשר של מקצועות הSTEM מציעים לומברדי ועמיתיו (Lombardi et al., 2021) את ההגדרה:
״למידה פעילה היא מצב כיתתי שבו המדריך.ה ופעילויות ההדרכה מאפשרות באופן מפורש סוכנות של הלומדים בתהליך הלמידה שלהם. בהוראת STEM לתואר ראשון, היא כוללת עיסוק מוגבר ב-(א) התנסויות ישירות בתופעות, (ב) נתונים מדעיים המספקים ראיות על תופעות, (ג) מודלים מדעיים המשמשים כייצוגים של תופעות, ו (ד) פרקטיקות ספציפיות לתחום המנחות פרשנות מדעית של תצפיות, ניתוח נתונים ובנייה ויישום של מודלים.״
הגדרה אחרת’ של ווטקינס ועמיתיו (Watkins et al., 2007) עוסקת בשלושה היבטים של למידה פעילה: התנהגותיים – יצירה של משהו(תוכן/תוצר) כחלק או בשירות הלמידה, קוגניטיביים – חשיבה פעילה על תכנים וחוויות והבניה של ידע, וחברתיים – פעילות אינטראקטיבית עם עמיתים. הם מתארים את הלמידה כממוקדת לומד.ת וככוללת כל מה שיגרום לתלמידים היות פעילים, התנהגותית, קוגניטיבית או חברתית. למשל בתשאול, דיון, פתרון בעיות, עבודת צוות, למידת עמיתים והתנסות מעשית.
Davidson, C. and Katopodis, C. (2022). 10 Arguments for Inciting Learning. Inside Higher Ed.
Freeman, S., Eddy, S. L., McDonough, M., Smith, M. K., Okoroafor, N., Jordt, H., & Wenderoth, M. P. (2014). Active learning increases student performance in science, engineering, and mathematics. Proceedings of the national academy of sciences, 111(23), 88415-410.
Kozanitis, A., & Nenciovici, L. (2023). Effect of active learning versus traditional lecturing on the learning achievement of college students in humanities and social sciences: a meta-analysis. Higher Education, 86(6), 1377-1394. https://doi.org/10.1007/s10734-022-00977-8
Lombardi, D., Shipley, T. F., Astronomy Team, B. T., Chemistry Team, Engineering Team, Geography Team, Geoscience Team,, & Team, P. (2021). The curious construct of active learning. Psychological Science in the Public Interest, 22(1), 8-43.
Watkins, C., Carnell, E., & Lodge, C. (2007). Effective learning in classrooms. Paul Chapman Educational Publishing
